Fake News | דונאלד טראמפ: נער הפוסטר

תערוכה זו מתייחסת למעמדה של הכרזה (הפוסטר) בעידן האינטרנט, שיוצר מרחב ציבורי חדש שבו אין הגבלות ברורות בנוגע למה שאפשר לפרסם והיכן. הפייסבוק, האינסטגרם והיוטיוב בוחרים להפעיל צנזורה על התוכן שהם מארחים לפי קווים מנחים הקובעים מה עלול לפגוע בקהילה, אך הרבה מאוד חומק מתחת לרדאר של "האח הגדול". הכרזה המסורתית, שאת מקורותיה אפשר לאתר עוד בימי המצאת הדפוס, חוזרת אלינו באופן חדש בדמות של דימויי "קאבר" או "הזמנות" המלוות פרסומי אירועים, או כדימוי המעוצב ישירות עבור פלטפורמה כמו האינסטגרם. מעצבים ואמנים עושים בה שימוש להבעת מחאה וביקורת במגוון פלטפורמות – במגזינים, באינטרנט, בגלריות וכמובן על גבי קירות הרחוב.

 דונאלד טראמפ: נער הפוסטר

אחת הדמויות הפופולריות ביותר המשמשת את האמנים למטרות אלה היא דמותו של דונאלד טראמפ. הנשיא האמריקאי המכהן הפך למעין "נער פוסטר", המייצג אמיתות שקריות, עובדות מסולפות וכותרות מזויפות. אמנים רבים, כמו גם שדרנים, פרשנים וקומיקאים בחרו בו כסמל למציאות הפוליטית העכשווית, שבה כל אחד רשאי לבחור למה להאמין ללא כל צורך בידע מבוסס. למעשה ידע נתפס כמשהו מיותר ולא נחוץ, בעוד "תחושות בטן" ואמירות "אמיתיות" מתקבלות בידיים פתוחות.

פוליטיקאים נתפסים מראש כשקרנים, וכביכול אין בכך חדש תחת השמש. עם זאת דומה כי מה שחדש כאן הוא שטראמפ נחשב לשקרן גרוע למדי, ללא כל חן, שנתפס שוב ושוב בטעותו. הסופר מארק טוויין טען שהשקר הוא "צורך הכרחי בנסיבות קיומנו". אנו עדים עכשיו לשקיעתה של אמנות השקר, שכן השקרים הפכו בימינו ל"מרושלים וצולעים". דומה כי בדמותו של טראמפ מאפיין זה בא לידי ביטוי מוקצן.

אמנים משתתפים: להב הלוי, מריסה מאסטרה, יוחאי מטוס וחיים ויטלי כהן, פרנסיסקו פז, פלסטיק ישו