אביב יצחקי (נ. 1949) הוא צלם יליד חיפה, שנע בין הערים חיפה, ירושלים ופריז בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת וחווה את התמורות שחלו בחברה היהודית בישראל ובצרפת באותן שנים. בתקופה זו הוא יצר גוף עבודות מרשים ומקיף, המתאר את הסביבות העירוניות שבהן חי ואת עושר הצורות שמצא בהן. יצחקי התוודע לחיי הקהילה היהודית ולתרבות הפריזאית בעקבות נישואיו לעיתונאית יהודייה מצרפת. הוא העמיק את היכרותו עם ההווי המקומי לאחר שהשתקע שם והקים משפחה.
צהלות הילדים ומשובת הנעורים לוכדים את תשומת לבו של יצחקי. הוא מחלץ מתוך ההתרחשות את המחוות הקטנות, המעידות על מערכות היחסים הנרקמות בריטואל היומי. בזכות המצלמה יצחקי מצליח להצטרף לאותם רגעי קסם קטנים השזורים בחזרה הרגלית מבית הספר או בבילוי אחר הצהריים ברחובות השכונה. כמו הילדים הרואים ביציאה אל הרחוב הזדמנות להרפתקה, נדמה כי יצחקי מנצל את ההזדמנות לחוות ולו לרגע את הרחוב מנקודת מבטם של הילדים.
תצלומיו של יצחקי נוצרו בשנות השבעים והשמונים בארץ ובצרפת – בתקופה של תמורות פוליטיות, חברתיות ורעיוניות. שינויים בפוליטיקה, בחברה ובכלכלה הביאו לשורת משברים שהיוו זרז לעלייתן של תפיסות חדשות, שהושתתו על רעיונות פוסט־ציוניים ופוסט־קולוניאליסטיים. ההתפוררות של תחושת הקולקטיביות הישראלית והשתנות הגבולות בין המרחב הציבורי לבין המרחב הפרטי הובילו להיווצרות של פוליטיקת זהויות חדשה.
תצלומים אלו משקפים, לעתים באופן סמוי, את המעברים בין המדינות. בתצלומים אלו ניכרות מגמות של חיפוש ובדיקה ועיסוק בצורות ובקווים, באורות ובצללים, בנפחים ובטקסטורות, המגלים או מסתירים תחושות של השתייכות וזרות ושל בחינה תדירה של זהויות ומצבים אנושיים. ייתכן כי יש באלה כדי לרמז על המשבר האידיאולוגי והאישי שחווה יצחקי טרם יציאתו מהארץ. בדומה לבני דורו, חוללה מלחמת יום הכיפורים ב-1973 שבר בחייו של יצחקי – שבר שהניע בחברה הישראלית תמורות פוליטיות, חברתיות ורעיוניות שהובילו לשינוי פניה של הישראליוּת. משבר זה הוביל את יצחקי למסע של ירידה מהארץ והגירה לצרפת תוך העמקת אמונתו ומעבר מאורח חיים חילוני לאורח חיים דתי.
התצלומים מהדהדים את חוויית המשוטט העירוני הנמצא בתנועה מתמדת בתוך הסביבה האורבנית – זה החוקר את מבוך הרחובות והסמטאות, עוקב אחר פלונית שמגיחה מפתח ביתה, מציץ לכאן ולוטש מבט לשם והופך את כל אלה לתצפיות אקראיות על חיי העיר. יצחקי הוא "המשוטט" בנופים העירוניים של ישראל וצרפת ולוכד במבטו את הסביבה המקיפה אותו ואותנו. באמצעות הצילום של היומיומי והאקראי הוא מראה לנו את מה שלא ראינו, את מה שלא שמנו לב אליו וגם את מה שלא רצינו לראות וביקשנו לשכוח
ההיסחפות, האיבוד העצמי לדעת, תוך ההיענות לצפונותיו הגלויים והסמויים של המרחב הציבורי ולאתגר שמזמן החוץ האורבני וההימצאות בתוך ההמון – כל אלו הם למעשה התכלית ומטרת-העל של מעשה השוטטות. בדומה לז'ורז' פרק, גם יצחקי מוקסם מן היומיום, על סדירויותיו והרגליו, ומבקש להיסחף בערים שאותן הוא מצלם ללא יעד, מטרה, תכלית והישג מוגדרים מראש. תצלומיו מציגים רצף של רגעים אקראיים קטנים, חסרי חשיבות, שניתן לומר כי הם מייצגים את הממד של חיי השגרה. באותה עת דווקא היומיום, הבנאלי לכאורה, הוא המצע שממנו עשויים לנבוט אמירה חריגה, מבט רענן והתייחסות לאותם רגעים וטיפוסים שהעין רואה אך אינה מתעכבת עליהן.
כתבותינו: שדרות בן גוריון 11, חיפה: info@hms.org.il 04-9115888
מוזיאון העיר חיפה
שעות פתיחה:
ימים א' - ד' 16:00-10:00
יום ה' 19:00-16:00
יום ו' 13:00-10:00
יום שבת 15:00-10:00