Women Make History | האלה האם

האלה האם

כחלק מרוח ה"עידן החדש", גוברת הערגה לשוב אל האלוהוּת הנשית. היא נתפסת כרחומה, מכילה, חמה, מניקה, מזינה ופועלת במקצבי החיים הטבעיים של פריחה, קמילה וצמיחה מחדש. זוהי אלוהות המרעיפה רוך ואינה ממוקדת באיומים, הענשה ושליטה.

בתערוכה זו נמשך חוט ארוך בן כשמונת אלפים שנים – מצלמיות טין פרהיסטוריות זעירות שנמצאו באתר החפירות בשער הגולן, דרך דימויים נשיים בהשראת קלפי טארוט מימי הביניים, ועד עבודותיהן של ארבע אמניות ישראליות בנות תקופתנו. יצירתן של האמניות, המשתייכות לדורות שונים, מהדהדת במגוון הקשרים את צלמיות הנשים ואת המיתוס הנצחי של האלה הגדולה – "האלה האם".

נשים רבות מהתנועה הפמיניסטית מאמצות את מיתוס העידן המטריארכלי ורואות בפולחן האלוהות הנשית תשובה הולמת לאלפי שנים של פטריארכלית יהודית, נוצרית ומוסלמית, ששללה מנשים השתתפות דתית שווה או מנהיגות רוחנית אמיתית.

אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי | בתערוכה מציגות האמניות: ביאנקה אשל גרשוני, מיכל בלייר, ציפי עמוס גולדשטיין, אביגיל שקלובסקי

הכוהנת הגדולה*

אני הכוהנת הגדולה, הנשיות הפתוחה בהקשבה מתמדת פנימה. אני רחם הנשמה, האלה הגדולה בשער האנושות והחיים. אני השמאנית הנשית שחיה בדמדומי התודעה. אני הכוהנת והאלה של הירח, של המסתורין. כמו האלות הקטה ואיסיס. כי לא השכל המוגדר אלא האינטואיציה המסתורית היא שמנחה אותי. אני הפונקציה האינטואיטיבית הרוחנית של הנשיות.