אשכול התערוכות מרחבים במשבר מבקש לבחון את המרחבים המוּכרים שהופכים לעיתים למתעתעים וזרים בשעת משבר. בפסיכולוגיה המודרנית ידוע היטב המונח שטבע זיגמונד פרויד, ה"אלביתי" ("Das Unheimliche"), המתייחס לחוויה מטרידה זו של דבר שהוא מוּכר אך זר ומאיים גם יחד. ואכן, נראה כי עבור רבים המשבר הנוכחי חשף תחושה של אמביוולנטיות ביחס למרחב הביתי והמשפחתי, המשמש עוגן אך גם הופך לסיר לחץ מבעבע ומחניק.  

התערוכות הכלולות באשכול זה מתייחסות למרחבים קיומיים שונים שנִבְעו בהם סדקים בעקבות המשבר העמוק שאנו חווים. בחלקן בולט העיסוק הנרחב בערעור על מושג הבית כמרחב בטוח של פרטיות ומשפחתיות. באחרות מופיעה התייחסות למרחב של הגוף, הנתון לפיקוח ולמשטוּר ממסדי בזמן מגפה. גם גופה של האישה, המזוהה עם הבית, הופך לפגיע יותר בזמנים של הסתגרות. לצד זאת, אפשר להיווכח בעיסוק בגבולות המתערערים בין האדם והטבע, עם פלישת בעלי החיים למרחבי הקיום האנושיים בימים של סגר. כמו כן, האשכול מתייחס להשתלטות הגוברת של העולם הווירטואלי על תודעתנו בזמנים של בידוד חברתי, עד כדי התנתקות מהחוויה הגופנית הממשית ומהמרחבים הפיזיים הסובבים אותנו.