"גלי הקול נודדים במים ובדרכם יוצרים הד צורני המשתקף באמצעות האור, הצליל והגל נעלמים ושוב חוזר חלילה. מעגל אינסופי זה מייצג את גלגל הקיום. לא קיים צליל כה ברור ועמוק בליבם של היפנים כצלילו של הבונשו. אני אוהב את הצליל הזה מאז היותי ילד. בני האדם אינם מסוגלים לראות את הנשמה באופן מוחשי אך כששומעים את קול דנדון הפעמון הם יכולים לחוש בנוכחותה....קולו של פעמון המקדש מתפשט בחלל מהרגע שנולד ונעלם בהדרגה, מהדהד אל האינסוף, בעודו משאיר בנו עקבות. הוא מייצג את מהלך החיים של האדם מלידה ובגרות לדעיכה והיעלמות....אני מרגיש את הדהוד קול פעמון המקדש בליבי. הוא ימשיך להדהד בי גם אחרי שגופי יעלם." נובויה ימאגוצ'י
תהודה/ נבויה ימגוצ'י
בערב ראש השנה היפני, בחצות, נהוג לצלצל 108 פעמים בפעמוני המקדשים הבודהיסטיים בכל רחבי המדינה. בתור ארוך ממתינים המבקרים במקדש לקחת חלק בפעולה זו, המסמלת את השחרור מ-108 הקשיים בדרך להארה וקבלת השנה החדשה עם נקודת מבט רעננה. זהו כנראה המפגש המשמעותי הראשון של כל ילד יפני עם פעמון.
קולו של הפעמון הוא אחד מהאל מנטים הקשורים לברכה. הוא מזמין את הטוב ומרחיק את הרע, הוא אוסף אליו את תשומת לבם של המאמינים ומסייע להם בהתמקדות, ומאידך מהדהד את התורה הבודהיסטית לכל עבר. בכניסה למקדשים תלוי פעמון גדול שלפיו מתנהלים חיי הנזירים, ואילו שינון כתבי קודש בודהיסטיים מלווה לסירוגין בצליל פעמון יד, תזכורת להוויה של כאן ועכשיו ולנשימה נכונה.
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
Created with passion by Oktopus all rights reserved © 2025 כל הזכויות שמורות למוזיאוני חיפה