כיור
הכיור היפני התפתח בשתי דרכים מקבילות – עבודה בחמר ליצירת כלים אסימטריים ועבודה בחרסינה ליצירת כלים מעוטרים עדינים וסימטריים. הכלים בטקס התה היפני, החובק בתוכו מגוון של אלמנטים מרכזיים בתרבות היפנית ופעולות אמנותיות, הם אמצעי נהדר להכרת מלאכת הכיור. טקס התה מתנהל בבית התה, שבו תמיד יימצאו הגומחה האופיינית ורצפת המחצלות, הכלים הקבועים: סיר מים, מצקת וקעריות שתייה, סידור הפרחים והמגילה המוצגים לראווה והעוגיות המוגשות לצד התה. קעריות החמר האסימטריות בעלות שפת כלי מכונסת משמשות בחורף, כדי לשמור על חום התה, ואילו בקיץ משתמשים בקעריות החמר האסימטריות בעלות השפה הפתוחה, לקירור מהיר של התה. מאפיין פונקציונלי זה הוא ביטוי לקשר שבין מפגש התה לטבע ולטיבה של האמנות היפנית המדגישה את אופן השימוש בכלי ובחיבור שנוצר בינו לבין המרכיבים השונים.
תיקון
כל מרכיב בטקס התה מהדהד קשר לטבע. הפילוסופיה הזן בודהיסטית רואה יופי באי השלמות ובא-סימטריה, וקשורה אל המחשבה אודות הארעיות והמחזוריות של כל דבר הקיים בטבע. מתוך מחשבה זו, כלי פגום מתוקן באופן שמדגיש את הפגם ותורם לחוויה האסתטית של המשתמש. השבר אינו מעיד על סופו של הכלי אלא דווקא על התחלה חדשה. פעולת התיקון מכונה "קיצוגי" ("חיבור זהב") והיא דורשת אורך רוח והתמדה. הכלי השבור זוכה לחיים חדשים כשחלקיו מחוברים בעזרת לכה (אורושי) מעורבבת עם אבקת חמר, ובשלב הסופי נצבעים קווי התיקון בלכת זהב.
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
Created with passion by Oktopus all rights reserved © 2025 כל הזכויות שמורות למוזיאוני חיפה