"מה שקרה בואדי סאליב חייב לשמש אזהרה חמורה, באם השלטונות מקוים להשתיק באמצעים משטרתיים את קול הזעם הנובע ממעמקי הדלות והמרירות, היה זו טעות גסה. אפשר אולי להשתיק קול זה לזמן מה מאחורי סורגי בית הסוהר ולבלום את מתן הבטוי לתביעות צודקות עד יעבור "זעם" הבחירות, אולם קול זה יעלה ויהדהד שוב ושוב."
צילה עירם, חברת מועצה, עירית חיפה מטעם מק"י, מתוך ועדת החקירה לענייני ואדי סאליב, 1959
התערוכה "דגל שחור בעיר אדומה" מאירה פרק היסטורי בחיי שכונת ואדי סליב שמשמעויותיו החברתיות נעדרות מרוב "מחוזות הזיכרון" העירוניים והלאומיים. התערוכה מתמקדת בקולות של תושבים ותושבות שחיו בוואדי סליב במחצית השנייה של המאה העשרים. זהו זיכרון אישי וקולקטיבי של היסטוריה עירונית "מלמטה", המציגה באמצעים חזותיים כיצד – לצד חוויות של שוליוּת, עוול והדרה – נוצרו בשכונה חיים מגוונים ותוססים, שאפשרו מהלכי התארגנות והתנגדות שהגיעו לשיאם במחאת יולי 1959.
אם לא למדתי, אם לא הייתה לי אפשרות ללמוד – אני צריך להקים דור של סבלים? והאקדמאים יקימו דור של אקדמאים? ..אם אני בור לא יודע קרוא וכתוב, אולי הבן שלי יהיה גאון? אולי ייצא ממנו איינשטיין?"
דוד בן הרוש, יו"ר ליכוד עולי צפון אפריקה, מתוך ועדת החקירה לענייני ואדי סאליב, 26.7.59
"...רשות הפתוח בשם הסוכנות נתנה חורים וסדקים אלה ליוצאי צפון אפריקה ואני יכול לאמר בתור אפליה...את הדירות היפות לקחו האשכנזים... "
שמעון כהן, נציג "התאחדות עולי צפון אפריקה", תושב ואדי סאליב לשעבר, מתוך ועדת החקירה לענייני ואדי סאליב, 1959
"...את הדירות היפות לקחו האשכנזים... "
"...אל תחשבו שכל המרוקנים רוצים לגור בוואדי סאליב. רבים רוצים לצאת לספר, רק שנהיה בני אדם. אבל מה כואב לנו? כאשר באה אונייה מרומניה את העולים משכנים בקרית מוצקין וקרית חיים ובנוה שאנן, ולא שולחים אותם לספר. רק את המרוקנים שולחים לספר, לחבל לכיש ולשובל ולנגב..."
משה (מוריס) גבאי, תושב ואדי סאליב, מתוך ועדת החקירה לענייני ואדי סאליב, 1959
"...רבים רוצים לצאת לספר, רק שנהיה בני אדם. אבל מה כואב לנו?... "
"...באתי לשכונה לפני 13 שנה. הייתי עוד רווק, קניתי את החדר הזה ב-900 לירות. פה התחתנתי, פה נולדו הילדים שלי. זה כמו מלכודת: להיכנס אפשר, לצאת אי אפשר... "
אליהו עייש, בן 40, תושב ואדי סאליב, מתוך "חיפה הלא יפה", מאת מנחם תלמי, מעריב, 20.10.1972
"...זה כמו מלכודת: להיכנס אפשר, לצאת אי אפשר... "
"אל תחשבו שכל המרוקנים רוצים לגור בוואדי סאליב. רבים רוצים לצאת לספר, רק שנהיה בני אדם. אבל מה כואב לנו? כאשר באה אונייה מרומניה את העולים משכנים בקרית מוצקין וקרית חיים ובנוה שאנן, ולא שולחים אותם לספר. רק את המרוקנים שולחים לספר, לחבל לכיש ולשובל ולנגב"
משה (מוריס) גבאי, תושב ואדי סאליב, מתוך ועדת החקירה לענייני ואדי סאליב, 1959
בוואדי סליב שכבה מכסה על זו שתחתיה. לאחר המלחמה התושבים הפלסטינים לא הורשו לחזור, ואילו היהודים שהגיעו אחריהם פוזרו בתוך עשור או שניים לשכונות אחרות. בימים אלו השכונה מאוכלסת בתנופת בנייה בדיירים חדשים – שכבה נוספת על חורבות השכבות הקודמות.כך, בין זיכרון למחיקה, מתקיימת שכונת ואדי סליב. כל דיון בעניינה מעלה אל פני השטח קונפליקטים אתניים, כלכליים ולאומיים, אך עם זאת העיסוק בהיסטוריה של השכונה פותח אפשרות לשיח בין שכבותיה, בין האוכלוסיות השונות שחיו בה.
שעות פתיחה:
ימים א' - ד' 16:00-10:00
יום ה' 19:00-16:00
יום ו' 13:00-10:00
יום שבת 15:00-10:00
מוזיאון העיר חיפה
כתבותינו: שדרות בן גוריון 11, חיפה: info@hms.org.il 04-9115888